Suchergebnisse

The article is devoted to the problem of the correlation of Philosophy and Ideol­ogy. The deep opposition of these two phenomena is that Philosophy is critical thinking, while Ideology is apologetic consciousness. Ideologies are also sa­turated with critical invectives against opponents, but this criticism is only a preparatory action before the main act of ideology – the postulation of one's own indisputability. The declaration of absolute truth is the credo of an Ideolo­gist, not a Philosopher, who understands the unattainability of absolute truth. There are three levels of existence of human ideas. The first is the actual Ideas, breakthrough guesses; this is a personalized level, where each idea is marked by the author. The second level is the space of ideologems, ideological constructions that still retain the memory of their personal authorship, but have already over­grown with a "party" shell. Ideologems are clusters of not creative-authorial, but already secondary, relaying consciousness; these are "ideas – passwords" by which corporations are self-determined and delimited in the public space. Fi­nally, the third level of the existence of ideas is Ideologies, firmly fixed ideologi­cal complexes that have indisputable dogmatics. Ideologies are the final station of the path from "love of truth" to "will to power".

Cada vez es mayor el número de creadoras que se enfrentan al cultivo de lo fantástico, ya sea en narrativa, teatro, cine, TV, cómic y otras artes, autoras que se insertan en una larga tradición que, sin embargo, ha sido habitualmente minusvalorada o incluso olvidada salvo honrosas excepciones, lo que ha implicado su escasa presencia en los cánones literarios y culturales por no responder a los valores patriarcales y claramente discriminatorios que, a su vez, han marcado su construcción. Esa marginación ha implicado también, por comparación con lo ocurrido con los autores masculinos, una lamentable escasez de investigaciones sobre las creadoras fantásticas, sobre todo en relación a sus manifestaciones en ámbitos artísticos aparentemente reservados a los creadores, como son el cine, la TV o el cómic, lo que afecta negativamente al conocimiento tanto del estricto panorama de lo fantástico como de la producción cultural realizada por mujeres

"בשיחה מזמין אותנו אמיר אור למגוון רחב של תחומי עיון וחקירה: היסטוריה, חברה, מקרא, דתות, ספרות, שפה ופילוסופיה. כתיבתו התייחדה לאורך השנים כקול רענן, ומקורי בשיח התרבות בארץ, ומציעה מבחר נושאים לא קונוונציונלי לצד התבוננות חדשה ולעתים נון־קונפורמיסטית בסוגיות ויצירות קלסיות. הארודיציה והמנעד המחקרי של אור ניכרים בכתיבתו, ועם זאת הוא אינו כותב בז'רגון אקדמי, ומסותיו קולחות, מדברות, ופונות אל שוחרי התרבות והדעת באשר הם. רבים ממאמריו הם בבחינת חידוש בכיכר העיר של התרבות הישראלית. המסות והמאמרים התפרסמו מאז 1988 בבמות תרבות וספרות מרכזיות, ביניהן "הארץ", "ידיעות אחרונות", "דבר", "מעריב", "זמנים", "פוליטיקה", "הליקון", "חדרים" ו"עכשיו", וכן בתרגום, בכתבי עת באירופה, ארה"ב ויפן"--