Suchergebnisse

"The political upheavals, the leadership crisis, and the ideological frustration which the Israeli Labour party went through in the first two decades of the 21st century led it to an unprecedented electoral decline. What happened to the formerly dominant party which established the state? What kind of intrinsic changes did it undergo in the late modernity and due to new sociological generations? What kind of new or old ideological discourses were formed within it? And how can we characterize its renewed ideological discourse? These questions stood at the background of this ethnographic study. The study focuses on young, idealistic activists who joined the Israeli Labour Party during 2006-2009 and asked to promote a social-democratic agenda. The book is based on multi-arena fieldwork and it enables a rare ethnographic reflection on the way macro level political changes take shape and are embodied in interpersonal interactions on the micro level."--Publisher's description

"אינני מבינה מדוע נעלמנו מהסיפור הקיבוצי," תהתה אחת ממייסדות 'הקומוניסטים העברים'. "בכל עיר ועיירה בישראל תמצא רחוב לח"י ורחוב אצ"ל, ואנחנו, שלא היינו מעטים מהם, נשכחנו. האם זה רק משום שלא הרגנו איש אלא עסקנו 'רק' בפעילות פוליטית וחברתית?" ראשיתם של 'הקומוניסטים העברים' בחבורת בני נוער, בני הארץ ועולים חדשים, שחזו בעליית הפשיזם במרכז אירופה ומזרחה ודבקו בחזון הקומוניזם הגואל, בחברת מופת שתקום בבית הלאומי היהודי לצד הבית הלאומי הערבי בארץ-ישראל. שילוב זה של לאומיות וקומוניזם עורר על החבורה הקטנה הזאת את זעמם של קומוניסטים מזה ושל היישוב בארץ מזה. בני הנוער ביקשו "לחשוב ולהחשיב", להגות בדרכים לתיקון עולם ולגרום לאחרים לחשוב על מצבה ועתידה של החברה המוקמת בארץ. עד מהרה יצאו הצעירים מחדרי הלימוד לרחובות, לאולמי התעשייה וסדנאות העבודה ולשכונות העוני. דרכם אל הפוליטיקה היישובית הייתה קצרה ואבודה מראש, וכמו מפלגות וזרמים קומוניסטיים בעולם, גורלם ועתידם נגזר בחדרי חדרים רחוקים. במוקד הקומוניזם הבינלאומי במוסקבה הוחלט, כי לא הם יישאו את דגל המהפכה האדומה בארץ-ישראל. האכזבה הייתה מרה. לאחר ניסיונות עקשניים להשתלב בשמאל הישראלי, נפלטו הקומוניסטים העברים אל מחוץ לזרם וירדו מהזירה. נותרו המחשבות הנוגות על סיכוי שהוחמץ, על שיתוף פעולה יהודי-ערבי שלא זכה להזדמנות, ועל כינונה של חברה צודקת יותר, שאלות המוסיפות להעסיק את החברה הישראלית עד היום וטרם נמצאה להן תשובה