Suchergebnisse

Two Sides of the Coin: Independence and Nakba 1948, written by two eminent historians, Adel Manna and Motti Golani, takes the reader on a journey to the War of 1948, by offering contemporary multi-perspective narratives on the war, accompanied by maps that highlight historical events during that time. The Palestinian-Israeli conflict is understood as a conflict over territory, while simultaneously it is a conflict over historical narratives. One of the most important questions asked in this conflict over narrative is: what happened in 1948? Golani and Manna have treated with delicacy and depth this highly complex and divisive question, their approach contributes significantly to a mutual understanding between Israelis and Palestinians on their common history

"דראגה קלרי הוא ספר חשוף וכואב אך גם חושני מאוד, המתעד אהבה עמוקה בין בת ואם - את אהבתן של המשוררת דורית ויסמן ואמה קלרה נוי. יופיו של הספר מבוסס על תנועתו החופשית, הבלתי צפויה, בין הזמנים המרובים שמהם הוא עשוי. קודם כל בין החיים המרובים של האם - ילדותה בהונגריה, על רגעיה המוארים והאפלים; אימי השואה; ההפלגה ההירואית ומרובת התלאות באוניית המעפילים "אקסודוס"; השנים הראשונות בארץ - על קשיי הנישואים והגירושים, הפרנסה וההורות; והשנים האחרונות, הרגועות יותר, על כל הטוב והרע שהיה בהן. לזמני האם מצטרפים הזמנים הרבים בחיי הבת - מהימים שבהם כל רצונה היה לברוח מהבית "הגלותי" והאפל שבו גדלה, דרך ההתקרבות המחודשת לאם ועד להווה שבו היא נאחזת בכל כוחה במה שאמה השאירה אחריה: בביתה, במיטתה, במכתביה וביומניה, ששולחים אותה למסע ארוך ומפתיע בעקבות חיי הנפש הפנימיים, הרוויים בתשוקה, של האישה הגאה והאמיצה שילדה אותה" -- back cover

"בגעגועים ובאהבה מתאר אורי חנוך, יליד 1928, את ימי ילדותו בקובנה. חייו השתנו ללא הכר עם כניסתם של הכוחות הסובייטים לליטא בשנת 1940 ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני בקיץ 1941. אורי גורש לגטו ושרד לאחר שנות רעב, אקציות ומוות. באביב 1944 שולח למחנה הריכוז דכאו קאופרינג ושרד שנה נוספת של עבודות פרך בתנאים לא אנושיים". -- מהמעטפת האחורית

"ספר זה מביא את הקולות האינטימיים והחבויים של קבוצת נשים חלוצות בקיבוץ עין חרוד כפי שבאו לידי ביטוי במכתבים ויומנים אישיים. בניגוד לכתיבה הפומבית, בה ניתן מקום נרחב לתיאור המעשים הגדולים של הפרחת השממה ובניית המולדת, ההתרחשויות המובאות כאן אינן נכתבות כתיעוד היסטורי, אלא דרך מבט פרטי ואותנטי של כל אישה ובשפתה המיוחדת. במכתבים וביומנים לא נשפטה האישה על דעותיה ולא עמדה לביקורת החברה, כאן הייתה יכולה לשפוך את לבה, לספר על חלומותיה, על בדידותה ועל מאבקיה לשרוד את קשיי היום-יום. לעתים הכתיבה עטופה באידיאולוגיה, אך לרוב היא נוגעת בכאב ובעצב החשוף, בסבל ובתחושת ההקרבה האישית. הסיפורים בספר זה חושפים מגוון של דמויות נשיות - מנהיגות ונשות שוליים, בעלות משפחה ועריריות, נשים שנשארו ונאחזו במקום למרות הקשיים, ואחרות שנטשו או קרסו בדרך. הסיפורים נארגים יחד לריקמה משותפת, כאשר כל סיפור מעניק לה את צבעו המיוחד. הקריאה המוצעת כאן היא כניסה אל החדרים הפנימיים, הקשבה למילים שנכתבו מאחורי דלתות סגורות ונותרו בעלטה שנים רבות. המילים מצטרפות יחד לסיפור קולקטיבי המציף עצב וכאב ומהווה חלק אורגני של הסיפור הציוני כולו, הנותר חסר בלעדיו" -- back cover